ת"א 13794-01-11 טורן נ' פלד ואח'

רקע כללי

1. התובע הגיש תביעה זו לפיצוי כספי בסך 345,352 ₪, כתביעת השבה בגין סכום של 47,500 אירו, ששילם על פי זכרון דברים מיום 17.12.07 (להלן: "הזכ"ד), בגין רכישת רבע ממניות הנתבעים בחברת yael b2 ltd (להלן:" החברה"). בנוסף להשבה, עותר התובע לפיצוי בגין נזק עקיף בסך 15,000 ₪.
2. ביתר פירוט, טען התובע כי הנתבע 1 הציע לו להצטרף לחברה עובר לפני חתימת הזכ"ד, והבטיח לו תשואה של 300% על ערך המניות. נטען כי הנתבע 1 הבטיח לתובע שאם תוך שנה לא תימכר הקרקע, ירכשו הנתבעים בחזרה את המניות.  התובע טען כי הנתבעים הסתירו ממנו את הסכם המייסדים ואת הסכם הנאמנות, לפיהם מניות הנתבעים מוחזקות בנאמנות על ידי יוסי בן שלוש (להלן:" בן שלוש") והעברתן לתובע כפופה לשורה של אישורים, כך שלמעשה לא ניתן להוציא לפועל את העסקה שבמסגרת הזכ"ד. בנסיבות אלה, עותר התובע להשבה ולפיצוי כאמור לעיל.
3. הנתבעים בכתב הגנתם ציינו, כי מדובר בנטילת סיכון מחושב על ידי התובע בעת רכישת המניות, כאשר רק בגלל המצב הכלכלי באירופה, הוא מבקש ביטול ההסכם והשבת כספו. נטען כי התובע בדק את כל פרטי העסקה קודם שנכנס אליה. נטען כי התובע קשר במקביל קשרים עסקיים ישירות אל מול יוסי בן שלוש, הנאמן, לגבי מעורבות במקרקעין אחרים בבולגריה. לא הוסתר מהתובע דבר. לא הובטחה לתובע תשואה ובוודאי שלא הובטח לו לרכוש את מניותיו מחדש תוך שנה. הזכ"ד ממצה את ההסכמות בין הצדדים ואין בלתו.
4. בכתב התשובה ציין התובע, כי לא נמסר לו מידע בדבר עבירותן של המניות, לא צוין בזכ"ד כי המניות מוחזקות בנאמנות על ידי יוסי בן שלוש ולא הוצג לו הסכם המייסדים, שחתימה עליו מהווה תנאי להעברת המניות.
5. יודגש כבר בפתיח פסק הדין, כי על פניו נראה, שאם התחזיות והציפיות של כל הצדדים למכירת הקרקע ולעליית ערך המניות בהתאם היו מתממשות – כי אז היה התובע עומד על קיומו של הזכ"ד, על רישום המניות על שמו וגריפת הרווחים הנובעים מעליית ערך המניות. הרושם העולה ממכלול הראיות הוא, כי התובע נאחז בעניין פרוצדורלי של העדר הרישום, כדי להשתחרר מעסקה, אשר בדיעבד התברר כי איננה כדאית כלכלית. 
6. האם העסקה הושלמה, המניות נרכשו ונרשמו על שם התובע? במהלך ההליכים בתיק, טענו הנתבעים כי מדובר בעסקה אשר הושלמה והמניות הועברו על שמו של התובע. בית המשפט ביקש מסמך בכתב לאישור האמור. הוגש מכתבו של עו"ד קידר מיום 11.12.12, ממנו עלה כי בהתאם להסכם הנאמנות עליו חתומים הנתבעים, הם ייפו את כוחו של בן שלוש להחזיק את המניות כנאמן עבורם, ולכן לא ניתן פיזית להעבירן לתובע, אלא יש להודיע על דבר העברת הזכויות לנאמן, ואין מניעה לבצע מהלך כזה.  הצהרתו של עו"ד קידר לא ענתה על התחייבות הנתבעים לספק אישור לפיו התובע אכן מחזיק במניות. בסופו של דבר, הוגש תצהיר של בן שלוש עצמו, בו הוא ציין כדלקמן: "למען הסר ספק, בכפוף לחתימה על הסכם הנאמנות, עליו חתומים ה"ה רמי מידן, נמרוד פלד וד"ר שייניס, יועברו רבע ממניותיהן בחברת yael b2 ltd לשמו של טל טורן ויחוזקו בידי הנאמנות בהתאם להוראות ההסכם..." (סעיף 10 לתצהיר יוסי בן שלוש).
7. בעדותו של בן שלוש בבית המשפט, הוא חזר וציין כי דבר עסקת המכר הובא לידיעתו, וכי לשם השלמת הרישום אצלו בדבר הנהנים מהחזקת המניות בנאמנות, כל שנדרש הוא חתימה על הסכם המייסדים ועל הסכם הנאמנות.
8. כאמור, העילה המרכזית, ואולי היחידה, של התובע לביטול העסקה ולהשבת הסכומים ששילם על פי הזכ"ד, היתה בטענתו שהעסקה לא הושלמה על ידי רישום המניות על שמו. עניין זה הובהר בעדותו של בן שלוש. היום אין ספק כי הזכ"ד הועבר לעיונו של בן שלוש ועורך הדין קידר, שותפים אחרים לא ניצלו את זכות הסירוב, ומייד עם חתימה על הסכם המייסדים והסכם הנאמנות, ירשום גם בן שלוש בפניו כי המניות שנרכשו על פי הזכ"ד, מוחזקות על ידו בנאמנות עבור התובע.
9. ניתן לסכם נקודת מחלוקת זו, בקביעה כי אף שלא נעשה רישום פורמאלי אצל הנאמן, הרי שאין מניעה להשלמת העסקה ע"י רישום כאמור.
10. נזקים מהעדר הרישום עד עתה - במהלך שמיעת הראיות, עלתה טענה בדבר נזקים שנגרמו לכאורה לתובע, עקב העובדה שהמניות לא נרשמו על שמו. יצוין כי כתב התביעה הוא המגדיר את יריעת המחלוקת. בכתב התביעה, מבקש התובע רק השבה עקב העדר הרישום. לא נטען לפיצוי כספי בגין רצון למכור את המניות קודם לכן, שסוכל עקב העדר הרישום אצל הנאמן, והתובע אף לא הציג ראיות ממשיות לטיעון כזה.
11. עניינים נלווים - במהלך שמיעת הראיות עלו טענות שונות לגבי הליכים אחרים בין הצדדים, הן בבית משפט לתביעות קטנות והן בהליכים שניהל התובע כנגד יוסי בן שלוש. בית המשפט התעלם מדברים אלו, משלא מצא בהם חשיבות של ממש התורמת להבנת המחלוקת נשוא תיק זה.
12. התובע בתצהירו חזר בעיקרו של דבר על האמור בכתב התביעה. הוא ציין כי במסגרת יחסי ידידות עם הנתבע 1, הוצע לו להצטרף כשותף נוסף בחברה שהוקמה לניהול מקרקעין בבולגריה בעיר בלצ'ק, כאשר הובטחה לו תשואה של 300% מרכישת הקרקע. הנתבעים 1 ו-2, שיבחו בפניו את העסקה על מנת לשכנעו בדבר כדאיותה הכלכלית. בסופו של דבר, לאחר משא ומתן, הוסכם על רכישת המניות תמורת 47,500 אירו. סכום של 5,000 אירו שולם במזומן עם החתימה על זכרון הדברים, ואילו את היתרה בסך 42,500 אירו, אמור היה התובע לשלם עם קבלת אישור ממשרד עו"ד קידר כי אין מניעה לביצוע העסקה. ביום 10.2.08 אכן התקבל מכתב עו"ד קידר לפיו אין מניעה למכירת המניות, והתובע העביר את יתרת הסכום. התובע טען כי העובדה שהמניות מוחזקות בנאמנות על ידי בן שלוש, הוסתרה ממנו. התובע ביקש לדעת מה מצב הפרויקט במהלך השנים 2008-2010, אולם לא קיבל תשובות ברורות. בנסיבות אלה, פנה במכתבי התראה לנתבעים ומשלא נענה לגופו של עניין, הגיש את התביעה.
13. בעדותו של התובע בבית המשפט, אישר התובע כי המכתב מעו"ד קידר, נספח ד' למוצגי התובע, נשלח בתגובה למכתב מיום 7.6.10, בו פנה עו"ד קידר בבקשה לקבל את המידע. באותו מכתב, מבקש התובע להרשם כבעלים של אותן המניות. עוד אישר התובע את המייל ששלח ביום 25.7.09 לבן שלוש, נספח נ/2, בו כתב לבן שלוש: "על פי הסכם המייסדים, אני מודיע כי אני מעוניין למכור את חלקי בעסקה". התובע נשאל איך מתיישב מייל זה, עם טענתו בתצהיר כי הסכם המייסדים הוסתר ממנו והוא ראה אותו לראשונה בעת הגשת כתב ההגנה. התובע השיב כי ראה את הסכם המייסדים עם בן שלוש לגבי עסקה אחרת בדובריץ', והסתמך על אותו הסכם, נוכח העובדה שבן שלוש אמר לו שמדובר בהסכם זהה. אין באותו מייל כל טענה כי הסכם המייסדים (או הסכם הנאמנות) לא התקבל על ידי התובע.
14. התובע טען כי בחודש יולי 2009, רצה למכור את המניות, ללא קשר לתשואה שהשיגו עד אותו שלב. עם זאת, התובע הודה כי, במסגרת העסקה בדובריץ', שאיננה קשורה לענייננו, הוא הביא משקיעים ליוסי בן שלוש. לא הוברר מדוע לא הוצע לאותם משקיעים לרכוש את חלקו במניות הנדונות בתובענה זו.
15. התובע נשאל, אם ישנם מסמכים בדבר פניות שלו לנתבעים, לעו"ד קידר, או ליוסי בן שלוש, לפני אפריל 2009, שנה וארבעה חודשים לאחר זכרון הדברים. לדבריו, היו בקשות בעל פה, ללא מסמכים. התובע הוסיף וציין כי המתין כשנה, משום שהנתבע 1 הבטיח לו שאם בתוך שנה הקרקע לא תימכר, הוא יוכל לבקש את כספו חזרה. התובע נשאל באופן מפורש, אם נעשו פניות לנתבעים כדי לקבל את הכסף בהתאם לאותה הבטחה נטענת, לפיה יוכל לבטל את העסקה אחרי שנה, או אם נעשו פניות כדי להבטיח את רישום המניות על שמו. התובע לא נתן תשובה ברורה. מחד גיסא, התובע אישר כי אין קשר לרישום המניות וכי הפניה נעשתה כדי שיחזירו לו את הכסף על פי ההבטחה בעל פה. מאידך גיסא, הוא טען כי בהעדר מסמך רשמי לגבי החזקתו במניות, הוא לא יכול היה לסחור בהן (ע' 11, ש' 24-26 לפרוטוקול).
16. התובע הופנה גם לפנייתו הראשונה לנתבע 1 ביום 12.4.09 (נספח ו' לתיק מוצגי התובע).  גם בפניה ראשונה זו, אין כל טענה לגבי העדר הרישום, אלא רק בקשה להשבת הכסף עקב טענה להבטחה בעל פה לביטול העסקה, אם הנכס לא יימכר תוך שנה. התובע לא ידע להסביר, מדוע לא בא בטרוניה באותו מכתב לעניין הרישום, והשיב: "מה שמפריע לי שהם רימו אותי והם אמרו שבתוך שנה אני אקבל את הכסף בחזרה..." (ע' 12 ש' 18 לפרוטוקול).
17. התובע צירף תצהיר נוסף של העדה ברטה קאושנסקי. קאושנסקי מציינת בתצהירה, כי היא נכחה בפגישה שנערכה עם הנתבעים ובן שלוש בשלהי שנת 2007, בה דובר על העסקה נשוא תיק זה. לדברי קאושנסקי, הובטח לתובע כי בקרוב עתידים לבנות על הקרקע, כי המניות יירשמו על שמו ואף הועלו שמות של רוכשים פוטנציאליים. קאושנסקי הוסיפה וציינה בתצהיר, כי במהלך השנים 2010-2012 היא נכחה במספר שיחות, בהן אמר הנתבע 2 לתובע כי לא ניתן להעביר לידו את המניות, והפנה אותו ליוסי בן שלוש. גם בפניות טלפוניות, השיב הנתבע 1 לתובע, כי אין בידו מידע ועליו לפנות לבן שלוש.